חשיבות פעילות גופנית וספורט בקרב ילדים ובני נוער
בקרב גורמי הרפואה קיימת אחדות דעים בנוגע לחשיבותה הבריאותית של הפעילות הגופנית. גם בילדים ובבני נוער, כמו גם במבוגרים, הפעילות הגופנית מרכזית בשמירה על הבריאות הגופנית והנפשית ובמניעת תחלואה כרונית ממספר רב של מחלות, בהווה ובעתיד.
מחקרים מוכיחים, באופן חד משמעי, כי ילדים ובני נוער אשר פעילים על פי ההמלצות יזכו בשורה ארוכה של יתרונות לגוף ולנפש, הן בגיל הילדות והנעורים והן בגיל הבגרות. פעילות גופנית סדירה בגיל הצעיר קשורה עם בריאות טובה יותר בהמשך החיים, עם סיכון מופחת ללקות במספר מחלות כרוניות בעתיד, ועם סיכוי רב יותר להיות אדם פעיל גם בבגרות.
כיום אנו מבינים כי מחלות רבות של הגיל המבוגר מקורן דווקא באורח חיינו בגיל הצעיר. לכן לפעילות גופנית בגיל הצעיר חשיבות רבה בטיפול ומניעת מחלות, כאשר השכיחות שבהן הן:
- השמנה – לפעילות גופנית חשיבות רבה במניעת השמנה וטיפול בסיבוכיה. מלבד ההשפעה הישירה של פעילות גופנית על ירידה במשקל (או האטת קצב העליה במשקל), התברר כי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער הביאה גם לשינוי בהרכב הגוף עם ירידה באחוזי השומן ועליה במסת השריר.
- הסינדרום המטבולי – מדובר באוסף של גורמי סיכון למחלת לב טרשתית שכולל השמנה, יתר לחץ דם, עלייה ברמת הטריגליצרידים וירידה בכולסטרול HDL (הכולסטרול ה"טוב") ועמידות לאינסולין (מצב טרום סוכרתי). פעילות גופנית היא הטיפול היחיד אשר עשוי לשפר את כל אחד ממרכיבי הסינדרום המטבולי.
- אסתמה – הוכח כי פעילות גופנית קבועה מסייעת במספר התקפי האסתמה ומקלה את חומרתם.
- אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) – אמנם אוסטיאופורוזיס היא מחלה של הגיל המבוגר, אך כיום ידוע כי דווקא בגיל הצעיר ניתן לפעול על מנת למנוע את המחלה וסיבוכיה. צפיפות העצם הולכת ועולה בשנות החיים הראשונות ומגיעה לשיא בעשור השני והשלישי לחיינו. לאחר מכן צפיפות העצם פוחתת עם השנים. על מנת למנוע שברים בגיל המבוגר רצוי להשיג מסת עצם חזקה בגיל צעיר.
שיפור היכולת האירובית, הגברת הסיכוי להיות מבוגר פעיל, שיפור התפקוד החברתי ותחושת הרווחה, שיפור מצב הרוח והדימוי העצמי, שיפור היכולת המוחית והאקדמית, שיפור הפרופיל המטבולי, הגדלת העצם, הגברת צפיפות העצם, הפחתת הסיכון להשמנה בעתיד, הפחתת כמות השומן בגוף, הגברת כוח השריר והגדלת מסת השריר – הם רק חלק מן היתרונות העיקריים והמוכחים ביותר של פעילות גופנית בקרב ילדים ונוער.
המחקרים לאורך השנים מוכיחים כי לפעילות גופנית בגיל הילדות וההתבגרות ישנה השפעה חיובית על תפקוד מוחי והישגים לימודיים, והשפעה חיובית על היבטים רגשיים וחברתיים רבים בילדים, כגון: צמצום הסיכון לחרדה ולדיכאון, לשיפור בהערכה עצמית, במערכות יחסים, בתחושה הכללית וברווחה הנפשית.
בנוסף לשמירה על בריאות גופנית, מוכח היטב, כי לפעילות גופנית בגיל הילדות וההתבגרות ישנה השפעה חיובית על תפקוד קוגניטיבי. הן עיסוק סדיר בפעילות גופנית והן כושר אירובי טוב נמצאו בעלי השפעה ישירה על מבנה המוח, התפקוד המוחי, היכולת הקוגניטיבית ועל ההישגים בבית הספר. הוכח כי לא רק שהקדשת זמן לפעילות גופנית אינה פוגעת בהישגים הלימודיים – היא אפילו משפרת אותם.
עיסוק בפעילות גופנית יכול לשפר גם היבטים רגשיים וחברתיים רבים בילדים ובבני נוער. ידוע היטב, כי לילדים ולבני נוער פעילים מבחינה ספורטיבית ישנו סיכון מופחת לסבול מחרדה ומדיכאון, וכי פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח המיידי. בנוסף, הוכח מחקרית כי הפעילות מובילה לשיפור בהערכה עצמית, במערכות יחסים עם ילדים אחרים, הורים ומאמנים ושיפור בתחושה הכללית והרווחה (well being).
ההמלצות לפעילות גופנית לילדים ולבני נוער בגילאי 6-18 שנים הן:
- צבירה של לפחות 60 דקות של פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית-נמרצת (עם התנשפות קלה, בה התחושה היא של מאמץ קשה במקצת ודרגת קושי נוחה) מדי יום.
- ביצוע פעילות אירובית בעצימות נמרצת (עם התנשפות רבה, בה התחושה היא של מאמץ קשה, לשם שיפור הכושר האירובי) לפחות שלוש פעמים בשבוע.
- ביצוע פעילות לחיזוק שרירים, כגון: אימוני נינג׳ה בגיל צעיר, אימונים פונקציונליים או אימוני התנגדות בחוגי הספורט השונים ו/או בחדר הכושר בגיל הבוגר יותר, לפחות שלוש פעמים בשבוע.
- ביצוע פעילות לחיזוק עצם, הכוללת קפיצות ושינויי כיוון ו/או פעילויות הכוללות רכיב של התנגדות, כגון: אימוני התנגדות, התעמלות קרקע ומשחקי כדור, במהלך לפחות שלוש פעמים בשבוע.
